העיר ברנו (Brno) היא העיר השנייה בגודלה בצ'כיה, אחרי הבירה פראג. העיר נמצאת במחוז דרום מוראביה ומשמשת כבירתו. שמה של העיר מגיע כנראה מהשפה הקלטית הקדומה, מן הפועל brniti שמשמעו לחמש או לבצר. העיר ממוקמת בהצטלבות הנהרות Svitava ו-Svratka.
ברנו נחשבת לעיר צעירה מאחר ומרוכזות בה פקולטות רבות ולמעלה מ-60 אלף סטודנטים לומדים בעיר (מתוך 300,000 תושבי העיר). כמו כן, היא משמשת כמרכז עבור משרדי ממשלה ובעיקר עבור מערכת המשפט הצ'כית.
מלבד זאת, ברנו משקיעה רבות בתרבות ובעיר ישנם מגוון מוזיאונים, גלריות, אתרים היסטוריים מעניינים וגם תיאטראות ופסטיבלים. התרבות וההיסטוריה המוראבית של העיר ניכרת בה ואירועים רבים סובבים סביב עולם תרבותי זה.
ההיסטוריה של ברנו
אזור העיר ברנו היה מיושב עוד בתקופות קדומות וממצאים מוכיחים כי ההתיישבות באזור זה החלה עוד בעידן הנאוליטי. לאורך השנים הפכה ברנו למרכז מבוצר ולאחד ממרכזי מוראביה ההיסטורית ולמקום מושבם של שליטי האזור. בימי הביניים קיבלה העיר מעמד של עיר מלכות וזכתה לפריבילגיות רבות.
ב-1805 התרחש באזור ברנו הקרב המפורסם "קרב אוסטרליץ" המכונה גם כ"קרב שלושת הקיסרים". בזמן זה שהה בעיר נפוליאון בונפרטה.
עד לפני מלחמת העולם הראשונה, מרבית מתושבי העיר דיברו גרמנית וגם הקהילה היהודית בעיר שמנתה אז כ-12,000 אנשים השתייכה ברובה לרוב דובר הגרמנית. הזמן השואה נכבשה העיר על ידי הנאצים שכמעט והכחידו לחלוטין את הקהילה היהודית שהייתה בה. בשל מפעלים צבאיים שהוקמו באזור העיר, היא עברה הפגזות מאסיביות מצד בעלות הברית עד שלבסוף נכבשה על ידי הצבא האדום.
לאחר המלחמה הוקמה צ'כוסלובקיה העצמאית שהייתה בעלת צביון קומוניסטי מובהק עד סוף הקומוניזם בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת. במהלך השנים האחרונות הפכה ברנו ממרכז תעשייתי למרכז הטכנולוגי של צ'כיה.
יהדות ברנו
כבר במאה ה-13 מוזכרת קהילה יהודית פעילה בברנו. בדומה לערים רבות באירופה, היהודים היו מוגבלים למגורים באזור הגטו היהודי והורשו לעסוק רק במקצועות מסויימים. ב-1454 גורשו יהודי העיר ולא הורשו להיכנס בין חומות העיר. רק במחצית המאה ה-19 שבה להיות קהילה יהודית בתחומי העיר לאחר אביב העמים. לפני פרוץ מלחמת העולם והשואה התגוררו בעיר כ-12,000 יהודים. הקהילה היהודית בברנו חוסלה כמעט לחלוטין. כיום מתגוררים בברנו כ-300 יהודים.
מתוך הקהילה היהודית צמחו דמויות בולטות שהשאירו חותמם על העולם כדוגמת: הפילוסוף תאודור גומפרץ (1832–1912), אדולף סטראנסקי (1855–1931), המלחין פאבל האס (1899–1944) ואחיו השחקן הוגו האס (1901–1968), הצייר אוטו אונגר (1901–1945), הצייר לודוויג בלום (1891–1971) זוכה אות יקיר ירושלים, השחקן גדעון זינגר, ההיסטוריון הוגו גולד (1895–1968), ולודוויג צ'ך (1870–1942) שר בממשלת צ'כוסלובקיה בתקופה הרפובליקה הראשונה, הציירת וכלת פרס ישראל בתחום הציור אנה טיכו (1894-1980)
אתרי תיירות פופולריים בברנו
בברנו אתרים היסטורים רבים המרוכזים ברובם במרכז העיר ההיסטורי ולאחרונה התווסף למרכז העיר גם שעון אסטרונומי מעניין. טירת שפילברק (Špilberk) שהוקמה עוד במאה ה-13 והייתה במרוצת השנים לכלא מפחיד. כיום נחשבת הטירה לאחד מאתרי התיירות הפופולריים של העיר. אתר היסטורי נוסף וחשוב בעיר היא קתדרלת הקדושים פטרוס ופול שנבנתה במאות ה-14 וה-15 ונמצאת על גבעת פטרוב.
קתדרלת סנט תומאס בעיר היא המקום בו ערך הביולוג גרגור מנדל את ניסויו שהובילו לגילוי מדע הגנטיקה.
בעיר נמצאים גם חדרי קבורה תת-קרקעיים עתיקים. מערכת חדרי קבורה זו היא השניה בגודלה באירופה אחרי הקטקומבות של פריז. אזור קבורה נוסף נמצא בקריפטת הקפוצינים שם נמצאות מומיות של נזירים קפוצינים ואנשים חשובים נוספים מתקופה זו.
מתחת לשוק הכרוב (Zelný trh) נמצא מבוך תת קרקעי שנפתח לקהל הרחב. מקום זה שימש לאיחסון מזון ולמחבוא בזמן מלחמה. המבוך קיים עוד מתקופת ימי הביניים.
גם אתרים יהודיים לא חסר בעיר. בברנו פועל בית כנסת וכן יש בה את בית הקברות היהודי הגדול ביותר במוראביה עם קברים מהמאה ה-14.
אוהבי ארכיטקטורה יכולים להתרשם מוילת Tugendhat, אתר מורשת עולמי של אונסק"ו ואחד המבנים הראשונים להציג ארכיטקטורה מודרנית באירופה.
חובבי הטבע העירוני יכולו לבלות בפארק Lužánky, הפארק הצ'כי הציבורי העתיק ביותר בצ'כיה שהוקם עוד במאה ה-18. בנוסף אפשר להסתובב בגני דניס ובפארק טירת שפילברק.